בניגוד לאירוע השיא של עולם האופניים, הטור דה פראנס, האולימפיאדה מעניקה במה מכובדת לצדדים אחרים של הענף, שאינם מחייבים רכיבה בת שלושה שבועות באלפים ובפירנאים. יש מספר קטגוריות רכיבה: כביש, מסלול בוולודרום, אופני הרים בשטח, BMX – תחרות נגד השעון במסלול אקסטרימי, והאח החדש במשפחה הוא BMX פריסטייל – תחרות ביצועים עם אופני הפעלולים המוכרים. ישראל השתדרגה עם רוכב כביש ראשון בתחרות הגברים אחרי 64 שנה (איתמר איינהורן) ונציג ראשון בוולודרום בדמות מיכאל יעקובלב
אחד הענפים האולימפיים היחידים שנותרו קנאים לפורמט החובבני, עם חוקים מעט שונים, קרבות קצרים יותר ולבוש צנוע יותר. בניגוד לאיגרוף המקצועני, כאן לא תחזו בשרירי חזה מנופחים, שכן המתאגרפים מופיעים עם גופיה. מהקסדה לעומת זאת הם נפרדו כבר ב-2016. הנוקאאוט, למקרה שחששתם, נמצא גם כאן, ולמעשה אפילו מקצוענים יכולים פורמלית להשתתף, רק שבפועל זה כמעט לא קורה. המשמעות: בפריז לא תראו בזירה סופרסטארים כמו טייסון פיורי או קאנלו אלבארס, אבל תכירו כמה מכוכבי העתיד – שעוד יופיעו בקרבות על עשרות מיליוני דולרים בלאס וגאס
כשזה מגיע לאולימפיאדה, "מלכת הספורט" היא יותר כמו מלכת הנשף, זו שכולם מסתכלים עליה. הענף הכי ותיק (לא החמיץ אף אולימפיאדה), הכי מגוון (48 מדליות זהב - מספרינטים עד ריצת מרתון, מקפיצות עד זריקות), שהצמיח הכי הרבה אגדות (אואנס, לואיס, ג'וינר-קרסי, גברסלאסי, בולט. להמשיך?). שני חידושים באולימפיאדה הזאת: מקצי ניחומים שיעניקו הזדמנות נוספת להעפיל לחצי הגמר בריצות מ-200 עד 1,500 מטר ובריצות המשוכות 100, 110 ו-400 מ' - ואפילו מרתון הליכה זוגי לגברים ולנשים
המתכון להכנת הכדור: קצת שעם, קצת עור של עז ובדיוק 16 נוצות מהכנף השמאלית של אווז. מהירות הכדור: עד 400 קמ"ש. החוקים: שילוב של טניס, פינג פונג וכדורעף. השיטה: הטוב משלוש מערכות, עד 21 נקודות. מלכי הענף: האסיאתים. שוב מייצג אותנו: מישה זילברמן, באולימפיאדה הרביעית שלו. ובפעם המיליון: זה בדמינטון, בלי ג'
כשבוועד האולימפי שוברים את הראש ומנסים לעניין את דור הטיקטוק במשחקים, זו התוצאה: ריקודי ברייקדאנס באולימפיאדה. הריקוד כולל ארבעה סוגי תנועה עיקריים – בעמידה, על הקרקע, במהירות ובעצירות – והרקדנים חייבים לשלב כמה שיותר אלמנטים ולבצע אותם נקי כדי לצבור ניקוד. 16 רקדנים ורקדניות בתחרויות הגברים והנשים יחולקו לצדדים, ובכל סיבוב המנצח עובר שלב
הענף החביב על העשירון העליון תקע מחדש יתד אולימפי אמיתי בריו, ולא הולך לשום מקום. 60 המתחרים והמתחרות ינסו בארבעה סיבובים להכניס את הכדור ל-18 הגומות במסלול בכמה שפחות חבטות. כל חבטה מעניקה נקודה שלילית - כך שהניקוד השלילי המצטבר הנמוך ביותר יוביל לזהב האולימפי. ולא, טייגר וודס לא משתתף
ארבעה ספורטאים נכנסים לים במקביל ומנסים בזמן קצוב לצבור ניקוד על ביצוע תרגילים תוך גלישה על גלים. שני התרגילים הכי טובים של כל גולש נחשבים לו, ושני הגולשים עם הניקוד המצטבר הגבוה ביותר בכל מקצה עולים שלב. בצרפת אין ממש תנאים לכך, ולכן התחרות תיערך בטריטוריה צרפתית בקצה העולם – טהיטי, גן עדן לגולשים, 15,715 ק"מ מפריז. התחרות היחידה שהמועד שלה עשוי להשתנות, בגלל תנאי הגלישה. ויש גם אחת משלנו: ענת ליליאור, בהופעה שנייה במשחקים האולימפיים
"הדרך העדינה" (ביפנית) היא אמנות לחימה שבה שני המתחרים מנסים להטיל זה את זה על גבם על המזרן ולזכות באיפון – ניצחון מיידי. דרכים נוספות לנצח: ריתוק, חניקה, בריח, ניקוד מצטבר או ענישת היריב. הנבחרת הישראלית בענף שהביא ארצה הכי הרבה מדליות אולימפיות (חמש מתוך ה-13 שלנו ערב המשחקים בפריז) תמנה גם הפעם 12 ספורטאים, והנשים נראות כמו הבטחה גדולה – בעיקר רז הרשקו וענבר לניר
11 שחקנים בכל קבוצה אוחזים במקלות ומנסים להכות בכדור קטן אל תוך שער היריבה. 12 נבחרות גברים ונשים יחולקו באולימפיאדה לשני בתים בני שש נבחרות. ארבע הראשונות בכל בית יעפילו לרבע הגמר, ומשם הטורניר ימשיך בשיטת נוקאאוט. אגב, הודו היא אמנם שיאנית הזכיות, אבל הזהב האחרון שלה הגיע בשנת 1980
קרב לפיתות, הנפות והטלות. באולימפיאדה ישנם שני סגנונות לגברים (חופשי ויווני-רומי) ואחד לנשים (חופשי). ההבדל, על רגל אחת: מספר מצומצם של תרגילים והטלות שמותרים בסגנון החופשי, אסורים ביווני-רומי. המתאבקים צוברים ניקוד על הטלות או על הורדת היריב למצב כריעה, וניתן להכריע קרב על ידי ריתוק, צבירת פער נקודות גדול או עונשים ליריב
עוד ענף אולימפי ותיק ומסקרן. המטרה היא פשוטה (כלומר פשוט לכתוב אותה, קצת יותר קשה לבצע אותה): להרים משקולות מעל הראש, בשני סגנונות – הנפה (הרמה ישירה) ודחיקה (הרמה בשני שלבים, עם עצירה קטנה באמצע). לכל משקולן מותרות שלוש פסילות לאורך התחרות, ומי שמגיע למשקל המצטבר הכי גבוה בשני הסגנונות מנצח בתחרות. ארבע קטגוריות משקל בוטלו הפעם, מה שצימצם באופן ניכר את מספר המשתתפים
אחד הענפים הישראליים הכי הישגיים, שגם סיפק לנו את הזהב המדהים של לינוי אשרם בטוקיו. באולימפיאדה, בניגוד לאליפויות אירופה והעולם, מחולקת מדליה רק בתחרות הקרב-רב: ארבעה תרגילים (כדור, סרט, אלות וחישוק) שבסופם המנצחת היא בעלת הניקוד המצטבר הגבוה ביותר. בתחרות הקבוצתית מבצעות יחד חמש מתעמלות שני תרגילים: אחד בחמישה כדורים והשני עם שלושה חישוקים וארבע אלות. הענף הפך בשנים האחרונות לפופולרי יותר בעולם עבור גברים, אך הם לא עדיין לא השתלבו בתוכנית האולימפית
אחד משלושת הענפים היוקרתיים באולימפיאדה. הגברים מתחרים בשישה מכשירים (קרקע, שולחן הקפיצות, מתח, מקבילים, סוס הסמוכות וטבעות), הנשים בארבעה (קרקע, שולחן הקפיצות, מקבילים מדורגים וקורה), והניקוד נקבע על פי דרגת הקושי ואיכות הביצוע. הדובדבן שבקצפת: הקרב-רב, שמשלב את כל המכשירים. ארטיום דולגופיאט יוכל להפוך לישראלי הראשון בהיסטוריה שמגן על תוארו כאלוף אולימפי אם יזכה בזהב בתרגיל הקרקע
לא יונח כאן תפוח על ראש, אבל הניחוח האגדי של הענף מתורגם לניסיון שני קשתים לקלוע מ-70 מטר כמה שיותר חצים לעיגול הפנימי במטרה. פורמט אישי, קבוצתי, וגם תחרות מעורבת לגברים ולנשים. בטוקיו, איתי שני ערך בכורה ישראלית בענף – והפעם יש דאבל מרשים: רועי דרור ומיכאלה משה, האישה הישראלית הראשונה עם קשת באולימפיאדה
ענף ותיק שהתפרסם בזכות התחרות השנתית המפורסמת בין אוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'. מרוץ סירות משוטים בקו ישר, כשבחלק מהמקצים כל חותר מחזיק בשני משוטים ובחלק מהמקצים רק באחד. ישנן תחרויות ליחידים, לזוגות, לרביעיות ולשמיניות. ויש אפילו תחרות מיוחדת לזוגות עם הגבלה על המשקל המשותף של שני החותרים
אמנות לחימה קוריאנית המבוססת על בעיטות ואגרופים, ונכנסה למשחקים אחרי ניסיון מוצלח כענף ראווה. קרב בין שני לוחמים לבושים מעין חלוקים, שמנסים לצבור נקודות דרך בעיטה או חבטה ביריב. בתום שלושה סיבובים של שתי דקות הלוחם עם הניקוד הגבוה יותר מנצח. באולימפיאדה יהיו ארבע קטגוריות משקל לגברים ולנשים, בשיטת נוקאאוט. אבישג סמברג, מדליסטית הארד מטוקיו, חוזרת להופעה אולימפית שנייה
הענף הפופולרי מאוד אצלנו, לא מעט בזכות השתתפות הספורטאים המקומיים בתוכנית "נינג'ה ישראל", עדיין לא ייצר נציג אולימפי, אבל התחרות התרחבה בזכות הטירוף העולמי סביבו. בטוקיו המטפסים התחרו בשיטת קרב-רב בשלושה מקצועות: בולדרינג (מסלול המדמה טיפוס על סלע), הובלה (טיפוס על קיר עם ניקוד על כל אחיזה) וספיד (טיפוס על קיר בכמה שפחות זמן) – ובפריז הספיד נותר לבדו, ונוספה תחרות המשלבת בולדרינג והובלה. וכן, גם בזה סלובניה ממש טובה
מצד אחד, אירועי השיא של הספורט הלבן היו ותמיד יישארו ארבעת טורנירי הגראנד סלאם. מצד שני, הפעם נקבל באופן די נדיר טורניר אולימפי על מגרש גראנד סלאם, החימר האגדי של רולאן גארוס, במה שעשוי להיות מופע הפרידה של רפאל נדאל מטניס. גם נובאק ג'וקוביץ' יהיה שם בניסיון לזכות בתואר היחיד שחסר לו. בקיצור, חשמל באוויר
לא רק בכפכפים ליד הבריכה: ענף אולימפי מכובד שמשוחק במהירות מסחררת. המטרה: להנחית כדור בצד השולחן של היריב, מבלי שיוחזר. השיטה בפריז: הטוב משבע מערכות עד 11 נקודות. הקטגוריות: אישית, קבוצתית וזוגות מעורבים. שליטי הענף: הסינים, עם 32 מתוך 37 מדליות הזהב שחולקו עד היום (86%). אין אף מדינה, בשום ענף, עם אחוזי דומיננטיות כאלה
מרוץ המצריך כושר אירובי יוצא דופן וכולל שלושה ענפים: שחייה (1.5 ק"מ), אופניים (40 ק"מ) וריצה (10 ק"מ). בנוסף למרוצים לגברים (כולל שחר שגיב הישראלי) ולנשים, מתקיים גם מרוץ שליחים מעורב לגברים ולנשים, שבו נבחרות של ארבעה טריאתלטים מאותה מדינה יתחרו במסלול מקוצר
בענף הצעיר ביותר במשפחת ההתעמלות, המתעמלים מנתרים ומבצעים תרגילים אקרובטיים. במוקדמות שני תרגילים: תרגיל חובה שבו מבוצעים אלמנטים מוגדרים מראש, ותרגיל חופשי עם אלמנטים לפי בחירת המתעמלים. שמונה מתוך 16 מתחרים ממשיכים לגמר שמתקיים מיד לאחר מכן, שבו הניקוד מתאפס והמתעמלים מדורגים על סמך תרגיל אחד
איזה כיף. לראשונה מאז 1976, ובפעם הראשונה כנציגה של אירופה (בזכות העלייה לחצי גמר יורו הצעירות), נבחרת ישראל בהדרכת גיא לוזון תשתתף בטורניר האולימפי. בגרסה האולימפית של הענף הפופולרי בעולם לא משתתפות נבחרות הבוגרים הרגילות, אלא נבחרות עד גיל 23, מחוזקות בשלושה שחקנים לכל היותר ללא הגבלת גיל. אצל הנשים אין הגבלה בכלל, והמדינות רשאיות לשלוח את הנבחרות החזקות ביותר, כך שמדובר בגרסה מקוצרת ואינטנסיבית של המונדיאל, עם השחקניות הטובות בעולם
ממש כמו הכדורסל, גם הכדוריד הומצא על ידי מורים שחיפשו משחק מקורי לתלמידים שלהם, ובפריז הוא צפוי ליהנות מעניין יוצא דופן בזכות נבחרות הגברים והנשים המעולות של צרפת, וכוכב-העל ניקולה קראבאטיץ' שבגיל 40 יערוך את הריקוד האחרון שלו בענף. ואם אתם רוצים עדות לטירוף: 53,586 צופים הצטופפו למשחק של צרפת השנה באליפות אירופה מול צפון מקדוניה, וזה עוד כשהוא נערך בגרמניה
שתי נבחרות בנות שבעה שחקנים (שישה שחקני שדה ושוער) מתקדמות בבריכה בשחייה במטרה להבקיע לשער היריבה. נשמע כיף, אבל כדורמים הוא ענף אגרסיבי ביותר – תשאלו את נבחרת הונגריה שב-1956 השתתפה במשחק טעון מול בריה"מ שזכה לכינוי "דם על המים". נחשו למה
הקרבות המרים בין ארה"ב לבין בריה"מ ויוגוסלביה בימי המלחמה הקרה נתנו לענף את קסמו האולימפי. בברצלונה 1992 הכל השתנה: המקצוענים נכנסו לעניינים, הדרים טים המקורית של ג'ורדן-מג'יק-בירד נולדה, ומאז, למעט פנצ'ר קטן באתונה 2004 – זה תמיד ארה"ב וכל היתר. הפעם זה סגל מפחיד מתמיד, עם לברון, קרי, דוראנט, אמביד והאלופים הטריים טייטום והולידיי. אגב, הנשים האמריקאות שולטות אפילו יותר וזכו בכל הטורנירים מאז אטלנטה 96'
תת-ענף חדש יחסית שמגיע היישר מהשכונות והפארקים. המשחקים קצרצרים (10 דקות או עד 21 נקודות), על חצי מגרש וסל אחד. קליעה רגילה מעניקה נקודה, קליעה מחוץ לקשת שווה שתיים. הבמה תהיה של שחקנים אלמונים למדי שינסו לזכות ב-15 דקות תהילה (בעצם 10, אמרנו)
את הבסיס כולנו מכירים: שישה שחקנים מנסים להעביר כדור מעל הרשת ולהנחית אותו בשטח של היריבה. השיטה: הטוב מחמש מערכות, כל מערכה עד 25 נקודות. הפורמט: שלושה בתים של ארבע נבחרות, כששתי הראשונות בכל בית והשתיים עם המאזן הטוב ביותר במקום השלישי ממשיכות לרבע הגמר
גרסת החוף מעוררת לא פחות עניין מזו המקורית שמשוחקת באולם, ואולי אפילו יותר. בטורנירים לגברים ולנשים ישחקו 24 נבחרות – צמד שחקנים/שחקניות בכל נבחרת, וחלק מהמדינות ייוצגו על ידי שני צמדים. הטורניר ייערך בשיטת בתים שאחריהם יחל שלב נוקאאוט
אחד מחמישה ענפים בלבד שמהווים חלק מהתוכנית האולימפית מאז ומתמיד. הסייפים, בחליפות מגן ובקסדות לבנות, מנסים לפגוע באזורים שונים בחליפת היריב. כל פגיעה מזכה בנקודה, והמטרה היא להגיע ראשון ל-15 (45 בתחרות קבוצתית). באולימפיאדה שלושה סוגי חרבות: דקר, רומח וחרב, ובכל קטגוריה ישנה תחרות אישית ותחרות קבוצתית לשלושה סייפים. אחרי 16 שנות בצורת, לישראל שוב יש נציג: סייף הדקר יובל פרייליך
הופעה שנייה במשחקים האולימפיים לענף האקסטרים, בשתי קטגוריות: סגנון פארק – תחרות בסקייט פארק מלא ברמפות בה יצטרכו במהלך 45 שניות להרשים כמה שיותר את השופטים בתרגילים שונים, וסגנון רחוב – מסלול המדמה החלקה ברחוב עם מעקה, מדרגות ורמפות. ענף בהשתתפות ספורטאים צעירים מאוד, כולל אלופה אולימפית בת 13 מטוקיו ומדליסטית בת 12, ונכנס כדי למשוך קהל חדש לאולימפיאדה
אז מה ההבדל ביניהם בעצם? בקאנו החותר כורע ולמשוט שלו יש להב אחד, בקיאק למשוט שני להבים והחותר יושב. התחרויות מחולקות לשני סוגים: סלאלום (חתירה במים גועשים עם מכשולים שונים ומעבר בשערים) וספרינט (חתירה בקו ישר). אחד הענפים הבודדים שהביאו לישראל מדליה אולימפית. על החתום: הקיאקיסט מיכאל קלגנוב, עם ארד במקצה ספרינט ל-500 מטר בסידני 2000
ירי ברובים ובאקדחים במטווח ובשטחים פתוחים, ולמרבה המזל, לא ביונים כמו בתחילת המאה ה-20. התחרויות יהיו מגוונות ויכללו ירי באקדח מ-10 מטר, ירי מהיר באקדח מ-25 מטר, ירי ברובה אוויר מ-10 מטר (הקטגוריה של סרגיי ריכטר, באולימפיאדה הרביעית שלו), ירי ברובה - 50 מטר משלושה מצבים (עמידה, כריעה ושכיבה), ירי בצלחות חרס וירי ברובה צלפים בסגנון Skeet
ענף ותיק ואטרקטיבי, שבו ישראל רשמה הישג אולימפי משמעותי ראשון (יואב רענן, מקום תשיעי בהלסינקי 1952). המתחרים קופצים לבריכה עמוקה ממקפצות בגובה 3 מטרים או ממגדל בגובה 10 מטרים, ומקבלים ניקוד על תרגילים אקרובטיים שמבוצעים באוויר – עד הכניסה למים. התחרויות ייערכו בפורמט יחידים וזוגות, כשבאחרון המתחרים נשפטים גם על התיאום
אל תיתנו לשם להטעות אתכם: הענף הזה הוא הכל חוץ ממודרני. הוא הומצא על ידי מייסד המשחקים האולימפיים המודרניים, פייר דה קוברטן, ומהווה מעין תחרות קרב-רב בחמישה ענפים שונים, המשלבים כישורים ההכרחיים לחיילים באותם הימים: סיוף, שחייה (200 מטר חופשי), קפיצות ראווה על סוסים, ריצת שטח של 3.2 ק"מ וירי באקדח לייזר (מן הסתם, הלייזר נוסף מאוחר יותר). שני האחרונים, אגב, משתלבים זה בזה: הירי מבוצע בזמן ההפסקות מהריצה
גרסה קומפקטית למשחק הראגבי הפופולרי. כפי שרומז השם, ישנם שבעה שחקנים בכל קבוצה במקום 15. המטרה זהה - להניח כדור אליפטי מאחורי קו שער הקבוצה היריבה, בשטח שמכונה "טריי" (Try). הענף שנכנס לאולימפיאדה בפעם הראשונה לפני שמונה שנים (במספר אולימפיאדות מזמן נערך טורניר ראגבי רגיל) איפשר לפיג'י לקחת מדליה ראשונה בתולדותיה – ועוד מזהב, הישג שהיא שיחזרה גם בטוקיו
הענף היחיד באולימפיאדה ללא הפרדה בין גברים ונשים. ישנן שלוש קטגוריות עיקריות: דרסאז' – סדרת תרגילים שהרוכב והסוס מבצעים, קפיצות - ניתור מעל מכשולים, ואבנטינג – קרב-רב במספר מקצועות. כל אחת מהתחרויות נערכת בפורמט אישי וקבוצתי, וגם הפעם ישראל תשלח נבחרת לתחרות הקפיצות הקבוצתית והאישית. תתפלאו, יש אפילו סוסים שנכשלים בבדיקות סמים
אחד משני הענפים המובילים באולימפיאדה. אגדות דוגמת מארק ספיץ ומייקל פלפס נולדו לאורך השנים בתחרויות שנערכו בבריכה בת 50 המטרים, לה יש אחות פרועה – השחייה ל-10 ק"מ במים פתוחים. התחרויות הן במשחי חופשי (חתירה), חזה, פרפר, גב, מעורב (כל הארבעה), שליחים – וגם מקצה שליחים מיקס לגברים ולנשים, 4X100 מעורב. אנסטסיה גורבנקו, במשחי המעורב אישי, היא השחיינית הישראלית הראשונה בהיסטוריה, גברים או נשים, שמדברים עליה כפוטנציאל למדליה אולימפית
בפעם הראשונה בהיסטוריה, גברים קיבלו את האפשרות להיות חלק מהתחרות בתור חברים בתרגיל הקבוצתי, אבל למרות שביל מיי האמריקאי היה קרוב לכך, אף שחיין לא נכלל בסגל הסופי לאולימפיאדה וניאלץ לחכות לפריצת הדרך. התחרות מחולקת לשתי קטגוריות: דואט ותרגיל קבוצתי, והשחייניות מבצעות תרגיל אמנותי במים, שעליו הן מקבלות ציון בהתאם לפרמטרים כמו דרגת קושי, איכות ביצוע, תיאום בין השחייניות ועוד. רוסיה היא הדיקטטורית של הענף – מסידני 2000 ועד טוקיו 2020 קטפה את כל מדליות הזהב האפשריות, הפעם עם השעייתה תהיה הזדמנות נדירה גם למדינות אחרות
ענף המאגד שלל מרוצי סירות וגלשנים – וגם שלל מדליות ישראליות, כולל אחת היסטורית מזהב באתונה 2004 (שוב תודה, גל פרידמן). כל תחרות נמשכת מספר ימים, והשינוי שהוכנס לתוכנית האולימפית בגלישת הרוח הוא יום שיוטי המדליות, שמחולק לרבע גמר, חצי גמר וגמר, ונותן לשייטים מסוף העשירייה הראשונה סיכוי גדול יותר לזכות. אלופת העולם בגלישת רוח, שרון קנטור, היא כמובן השם הבולט במשלחת. בשייט ישנם שמונה דגמים, ביניהם גלשני רוח (לראשונה IQ פויל), מפרשית ליחיד, מפרשית זוגית (470 שהפך למקצוע מעורב לגברים ולנשים) והחבר החדש ברשימה - גלשן עם מצנח (קייט פויל)