בני הזוג אליהו פונו מביתם בשדרות בלי ציוד, בלי תרופות ובלי המטפלת שלהם. "במלון מנקים לנו ויש אוכל, אבל קשה לחיות כך" // כתב: רוני גרין שאולוב // צילום: אלכס קולומויסקי

שושנה אליהו, זאב אליהו (בני כ-75)
מלון גרנד קורט ירושלים
‍
את תחילתם של אירועי 7 באוקטובר העבירו שושנה וזאב אליהו על רצפת ביתם שמול תחנת המשטרה בשדרות. באותו זמן כל אזור עוטף עזה היה מטווח ברקטות, ומהצד השני של הרחוב עמד להתחיל קרב ארוך מול המחבלים שחדרו לעיר. "שמענו צבע אדום ואמרתי לזאב 'קדימה'", מספרת שושנה. "ניסינו ללכת מהר ובדרך לממ"ד נפלנו. שכבנו שעה בערך על הרצפה בזמן הפיצוצים. התקשרתי למשטרה ולא ענו שם. אנחנו גרים ממול ושמענו יריות אז הבנתי שקורה שם משהו, אחרת הם היו עונים. אז התקשרנו למד"א שבאו והרימו אותנו. זה היה סיוט".